ייעוץ עסקי בקרה וניהול סיכונים

חברות הביטוח בעקבות הבנקים

לפני מספר ימים פורסמה טיוטת חוזר על ידי המפקח על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר אשר דן בנושא היערכות חברות הביטוח ל Solvency II (טיוטת חוזר 2008-25).

Solvency II הינה דירקטיבה (הנחיה) אשר אומצה על ידי האיחוד האירופי ביולי 2007 והמחייבת את המדינות החברות בקהילה האירופית להתאים את דיניהן הפנימיים להוראותיה. הדירקטיבה מהווה שינוי יסודי ומקיף של הרגולציה הנוגעת להבטחת כושר הפירעון והלימות ההון של חברות ביטוח במדינות האיחוד, ומטרתה לשפר את ההגנה על כספי בעלי הפוליסות, להעמיק את האינטגרציה בין שווקים ולהגביר את התחרותיות בתחום.

בישראל המפקח על הביטוח מתכוון להביא ליישום הדירקטיבה המוצעת לגבי חברות ביטוח במועד יישומה במדינות החברות באיחוד האירופי.

לפי לוחות הזמנים שנקבעו על ידי האיחוד האירופי, יישום הדירקטיבה המוצעת במדינות החברות באיחוד צפוי במחצית השנייה של שנת 2012.

הדירקטיבה המוצעת כוללת בחינה מקיפה של הסיכונים להם חשופות חברות ביטוח וקביעת סטנדרטים לניהולם ומדידתם, תוך מתן ביטוי בהקצאת ההון לסיכונים הגלומים בפעילותן. לבד מההיבטים הכמותיים, הדירקטיבה המוצעת מתמקדת גם בפעילויות פיקוח ובקרה פנימיים וכן במשמעת שוק, גילוי ודיווח.

ההנחיה המוצעת מבוססת על שלושה נדבכים:

1- הנדבך הראשון עניינו דרישות כמותיות. הנדבך קובע כללים להערכת ההתחייבויות כלפי בעלי הפוליסות, הערכת הנכסים המוחזקים כנגד ההתחייבויות ודרישות ההון בגין החשיפה לסיכונים ביטוחיים, סיכוני שוק, סיכוני אשראי וסיכונים תפעוליים. נקבעו שתי רמות של הון נדרש "הון נדרש מינימאלי" ו"הון נדרש להבטחת כושר פירעון" המייצגות רמות שונות של מעורבות פיקוחית. למבטחים ישנה אפשרות לחשב את ההון הנדרש על בסיס נוסחה סטנדרטית נתונה או על בסיס מודל פנימי שאושר בידי הרשות המפקחת.

2- הנדבך השני עניינו דרישות איכותיות. הנדבך נוגע לתהליך הבחינה הפיקוחי המתמקד בהערכת הלימות ההון, וכן במסגרת ותהליכי ניהול הסיכונים. לפי נדבך זה, מפקחים רשאים לחייב מבטחים להקצות הון נוסף בגין סיכונים שלא נלקחו בחשבון לפי הנדבך הראשון.

3- הנדבך השלישי עניינו דרישות גילוי. הנדבך נועד להגביר את משמעת השוק באמצעות הגברת הגילוי והשקיפות וחיוב חברות הביטוח לפרסם פרטים אודות הסיכונים להם הן חשופות, אודות ההון העצמי שלהן ואודות מסגרת ניהול הסיכונים הנוהגת אצלן.

Solvency II אמור להעלות את רמת הבקרות בדומה לתהליך שעברו הבנקים באימוץ תקנות Basel II וזאת על פי הנחיית המפקח על הבנקים.. הנחייתSolvency II מהווה התאמה של תקנות Basel II לחברות ביטוח. בהתאם לתקנות Basel II קיימים גורמי סיכון המתחלקים לקטגוריות הבאות:

1. גורמים חיצוניים – סיכון הנובע מגורמים מחוץ לארגון כגון הונאה, רשלנות תורמת של לקוח, פעילות פלילית ועוד.2. טכנולוגיה – סיכון הנובע ממערכות המחשוב, כגון: אבטחת מידע, כשלים בתקשורת, פגמים בתוכנה, אי תאימות המערכות ועוד.

3. כח אדם – סיכון הנובע מגורם פנימי בארגון כגון אי ביצוע פעולה, אי קיום נהלים, גניבות ומעילות, חריגה מסמכות, טעויות, גישה בלתי מורשית למידע, מסירת מידע מטעה ללקוח ועוד.4.

ניהול ותהליכים – סיכון הנובע מליקויים בתהליכי העבודה והניהול כגון: חוסר בבקרות בתהליך, בעיה בתהליך המוגדר, חוסר בנהלי עבודה ועוד.

בשל היקף ההנחיה המוצעת והשלכותיה הצפויות, ישנה חשיבות כי חברות הביטוח יחלו להיערך ליישומה, בכפוף לתוכנית עבודה רב שנתית כוללת, ובהתייחס למכלול ההיבטים בה.

חברות ביטוח נדרשות למנות עד יום 31 במאי 2008 אחראי, חבר בהנהלת החברה וצוות מפתח של בעלי תפקידים בחברה, שיהיו אחראים לקידום ההיערכות ליישום ההנחיות המוצעות ובנוסף לקיים דיונים בדירקטוריון החברה, אשר יהיה אחראי על ההערכות לביצוע ההנחיות.

נושא ניהול הסיכונים בחברות הביטוח הופך למרכזי בשנים האחרונות. באמצעות חוזר זה וחוזרים נוספים שפורסמו על ידי משרד האוצר (בין היתר: חוזרים בנושא ניהול סיכונים, יישום הנחיות חוק Sarbanes Oxley, פעילות המבקר הפנימי, אבטחת מידע ומעילות והונאות) קובע המפקח על הביטוח, כי על חברות הביטוח ליצור תשתית לניהול סיכונים ולשיפור מערך הבקרות.

לצורך עמידה בדרישות הרגולציה בתחום ניהול הסיכונים והבקרות הפנימיות, נדרשות החברה להערכות ולהשקעת משאבים גדולה.

רצוי שחברות הביטוח ינהלו את הסיכונים באופן כולל ולא כל תחום (אבטחת מידע, אשראי, מעילות והונאות וכד') בנפרד. ניהול סיכונים כולל יאפשר הן חיסכון בעלויות והן ניהול יעיל יותר של הנושא.

לסיכום

יישום הנחיות Solvency II אמור להקטין את הפער שבין ההון הנדרש מחברות ביטוח בישראל להון הנדרש במדינות מפותחות. יישום ההנחיות יחייב את החברות להשקיע כספים ביישום ההנחיות, תוך התייחסות למכלול הסיכונים להם חשופים המבטחים ובכלל זה סיכונים ביטוחיים, סיכוני שוק, סיכוני אשראי וסיכונים תפעוליים. כוונת הפיקוח היא לפעול למזעור הפערים בין דרישות ההון בישראל לבין ההון הנדרש במדינות מפותחות.

מכל האמור לעיל אמורים ליהנות המבוטחים שאמורים לישון טוב יותר בלילה ולהיות קצת יותר בטוחים לגבי הכספים המנוהלים בחברות הביטוח.

אין במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי, חשבונאי ו/או אחר.

יצירת קשר