ייעוץ עסקי בקרה וניהול סיכונים

אחריות הדירקטוריון למניעת מעילות

נושא אחריות הדירקטוריון נידון בהרחבה בפסק דין של בית המשפט העליון בערעור של שני דירקטורים בבנק צפון אמריקה. לפני פסק דין זה תפקיד הדירקטור נתפס כתפקיד של כבוד ללא אחריות כמו שהעידו על עצמם חלק מהדירקטורים בבנק. פסק דין זה שינה לחלוטין את תפיסת התפקיד של הדירקטורים וקבע כי לצד הכבוד קיימת אחריות נכבדה אשר בהפרת החובות המוטלות על הדירקטור ניתן לתבוע אותו בגין נזקים שנגרמו לחברה. פסק הדין קבע בין היתר כי האחריות על הדירקטור היא קבועה גם אם מינה דירקטור חליף, כמו כן נקבע כי דירקטורים חבים חובת זהירות ביחד ולחוד וכי במידה התרשל אחד אין זה פוטר אחר מאחריות. כמו כן נקבע כי במידה והפיקוח של בנק ישראל נכשל באיתור מעילות שאירעו בבנק הרי שאין בכך לפטור את הדירקטור מאחריותו.

בנוסף לנקודות אלו מפרט פסק הדין בצורה ברורה ומסודרת את אחריות הדירקטורים בחברה ואת אופן הפעילות הנאות של דירקטורים סבירים בחברה וקובע כי דירקטור חב בחובת זהירות כלפי החברה לפי סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין. האחריות של הדירקטור הינה לפקח על פעילות ההנהלה. במצב של העדר פיקוח וכאשר קיימת אווירה של הפקרות על דירקטור סביר לצפות כי התנהגות כאמור תגרום למעילה, אשר במקרה של בנק צפון אמריקה אכן התרחשה. פסק הדין קבע כי בבנק צפון אמריקה הפרו הדירקטורים את חובת הזהירות בכך שלא התנהגו כמו דירקטור סביר.  עוד נקבע כי במקרה דנן הופרה חובת הפיקוח ועל כן רואים את הדירקטורים כמי שהתרשלו במילוי תפקידים.

יש לציין כי דירקטור חב גם חובת אמון לחברה. חובה זו קובעת כי אסור לדירקטור להימצא במצב של ניגוד עניינים בין עיסוקיו הפרטים לבין עיסוקי החברה וכי עליו לדווח לחברה על כל מצב שעלול להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים.

לצורך  הרשאה של דירקטור ברשלנות צרכים להתקיים ארבעה יסודות, שרק עם הצטברותם בו-זמנית, מתגבשת האחריות ברשלנות:

א.      חובת זהירות – סעיף 252 לחוק החברות קובע כי דירקטור חב לחברה חובת זהירות מושגית. דירקטור סביר צריך לצפות כי במידה ויתרשל יגרם נזק לחברה. לצד חובה זו צריך לבסס גם
חובת זהירות קונקרטית אשר תלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה. חובה מוטלת אם בנסיבות המקרה הקונקרטי היה על הדירקטור הסביר לצפות לכך שהתרשלותו תזיק לחברה.
הדירקטור אינו מבטח של החברה ולכן אין לו חובה מוחלטת אל חובה לנהוג כדירקטור סביר.

ב.      התרשלות באי קיומה של חובת זהירות – על הדירקטור מוטלת החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע מעילות בארגון. אין בחוק או בפסיקה הגדרה ברורה מהם אמצעים סבירים ואלא נקבעים
באופן אובייקטיבי בהתאם לנסיבות המקרה. פעולות סבירות של דירקטור יכולות להיות מעורה בענייני החברה, לשאול שאלותו ולקבל תשובות לבצוע פעולות ובדיקות שונות וכן לעשות שימוש בסמכויות
שהעניק לו החוק כגון העזרות במומחים או בקבלת מידע מהחברה הדרוש לו לצורך תפקידו.

ג.       קשר סיבתי – לצורך הרשאה של דירקטור ברשלנות הרי שיש להפעיל את מבחן השכל הישר ולבחון האם קיים קשר ישיר בין ההתרשלות בהפרת חובת הזהירות לבין התוצאה בפועל של מעילה בארגון.

ד.       נזק – היסוד האחרון הינו הוכחה כי אכן נגרם לארגון נזק.

לסיכום לעניין בחינת פעילות דירקטור סביר, הרי שבית המשפט בוחן שורה של נקודות מתוך מטרה לבחון קיומן של עילות רשלנות כמפורט להלן:

(א)   האם השתתף הדירקטור בישיבות באופן שוטף.

(ב)   האם במסגרת הישיבות גילה הדירקטור הבנה ובקיאות בפעילות החברה.

(ג)    האם הדירקטור קראו דוחות ביקורת פנימית, דוחות כספיים או דוחות חיצונים כגון דוחות הביקורת של בנק ישראל.

(ד)    האם הדירקטור התריע על מחדלים, כשלים וסיכונים.

(ה)   האם לדירקטור היו קישורים מתאימים להיות בתפקיד.

(ו)      האם היה קיים קשר ישיר ופתוח בין הדירקטור להנהלת החברה, רואי החשבון מבקר הפנים ואף עובדים בארגון.

(ז)     האם היקף פעילות המבקר הפנימי הינו סביר והאם הייתה הגבלה על פעילות המבקר הפנימי בארגון.

בנוסף בית המשפט בוחן שורה של נקודות הקשורות לפעילות דירקטור למניעת מעילות כגון:

(א)   האם דן הדירקטוריון בסיכוני מעילות.

(ב)   האם הנחה הדירקטוריון את ההנהלה לבצע פעולות לצמצום חשיפות.

(ג)    האם בחן הדירקטוריון הטמעתם של ערכים אתים בארגון כגון: כתיבת קוד אתי, פתיחת ערוץ תקשורת לעובדים במסגרת קו חם או תיבת תלונות וכד'.

(ד)    האם דאג הדירקטוריון כי ההנהלה תבצע את אחריותה בנושא מניעת מעילות כגון: כתיבת והטמעה של נהלים, עריכת בדיקת אפקטיביות הבקרות, עריכת ביקורת וכד'.

(ה)   האם בחן הדירקטוריון את סביבת הבקרה כגון: קליטת עובדים, הפרדת תפקידים, רוטציה בתפקידי מפתח, יציאה רציפה לחופשה וכד'.

(ו)      האם מונה אחראי לטיפול בסיכוני מעילות.

יצירת קשר