ייעוץ עסקי בקרה וניהול סיכונים

סוגי מתושאלים

אחד מכלי העבודה החשובים של המבקר הפנימי הינו תשאול נכון של מבוקרים, עדים ואף חשודים בעבירות שונות. במסגרת מאמר זה בחרנו להציג סוגים שונים של מתושאלים. סוגי המתושאלים נלקח מתוך עולם החקירות אולם יש בו כדי לסייע גם למבקרים להבין את סוגי המתושאלים שעומדים מולו ולדעת כיצד להתמודד איתם.

כאשר אנו פוגשים במילה תשאול, עולה אסוציאציה של משטרה וחקירות. יש לעשות הבחנה ברורה בין תשאול במסגרת אזרחית ובין תשאול במסגרת משטרתית – פלילית.

בעולם הפלילי יש חלוקה ברורה לשניים – עדים וחשודים. להלן ההבדלים המהותיים בין שני הסטאטוסים :

עד – על פי ההלכה, עד הוא אדם שראה במו עיניו או שמע במו אוזניו את העניין עליו הוא מעיד. לכן ההתייחסות לעד בחדרי החקירות היא הרבה יותר ליברלית מאשר לחשוד. העד הוא כלי שבה לשרת את החוקר. הוא מין מאגר מידע שאנו יכולים להסתמך עליו ויכול להוביל את המתשאל קדימה בתהליך החקירה. בדרך כלל לעדים אין אינטרס או צד באירוע מסוים ולכן עדותם היא אמיתית.

חשוד – חשוד שמגיע לחדר חקירות הינו נמצא בסיטואציה הרבה יותר מלחיצה, בפני החשוד מקריאים את תוכן האזהרה כדלקמן :" אתה מואשם ב… אין אתה חייב לומר דבר אולם כל מה שתאמר ירשם ויהיה ראיה נגדך בבית המשפט, הימנעות מלהשיב על שאול החוקר יחזקו את הראיות כנגדך, כמו כן ניתנת לך הזכות להיוועץ עם עו"ד". בפני הנחקר עומדת זכות עיקרית והיא חשובה שהינה שמירה על זכות השתיקה, למרות ששימוש בזכות זו עלולה לחזק את הראיות כנגדו בבית המשפט. למרות זאת נחקרים ותיקים ו"משופשפים" יבחרו לשמור על זכות השתיקה. בשונה מעד, נחקר באזהרה יודע שמילה מיותרת או ביטוי שלא יישמע טוב יוכל להביא למעצרו. ולכן לא תמיד רצוי לשתף פעולה עם החוקר.

על מנת לזהות מול איזה "טיפוס" יש לנו עסק ניתן לחלק את המתושאלים לכמה סוגים:

הפטפטן – מתושאל כזה לרוב יענה בהרחבה על שאלות שישאל אולם תשובות אלו יעמיסו הרבה מאוד על המתשאל ובכך לפעמים לאבד את הכיוון שאליו הוא רוצה להגיע. מתשאול זה ניתן להפיק המון מידע על תהליכים בארגון, מי נגד מי, מה תפקידו של כל אחד, התייחסות לאירוע  וכו'. בדרך כלל אנשים שמדברים הרבה לא עושים זאת בכוונה אלא זה אופיים. יתרון נוסף בתשאול אדם שאוהב לדבר, שתמיד ניתן למשוך אותו למקומות שבהם ירגיש נוח לדבר ואז להחזיר אותו לנושאים שפחות נוח לו לדבר עליהם. למשל כל פעם שמגיעים למבוי סתום להחזיר אותו לדבר שוב על דברים שקשורים באופן כללי לעבודה, על חברים בעבודה וכד'.

המסכן – אחת הטקטיקות הנפוצות ביותר ואשר מטרתה ליצור מניפולציה על ידי תחושת רחמים ואמפטיה על נחקר. נחקר יעשה שימוש בטקטיקה זו כאשר המתשאל יראה בעינו אדם עם מצפון או אדם חלש ולא אסרטיבי. המקרה השני הוא כאשר הנחקר ינסה לברוח מהנושא האמיתי וייבחר להראות מסכן שיש צורך לרחם עליו והוא לא היה מודע למעשיו. מניפולציות אלו לא אמורות להוות בעיה בזמן התשאול להיפך ניתן להשתמש בהן כמנוף על הנחקר.

הטיפש –  טקטיקה נוספת אשר נועדה לצמצם את הלחץ שמופעל על הנחקר. במסגרת טקטיקה זו מציג את עצמו הנחקר כאדם טיפש, כבד תפיסה ושאינו מבין דבר. נקודה ההנחה של הנחקר כי בדרך זו יתייאש החוקר מהר ויפטור את הנחקר משאלות והמשך החקירה. טקטיקה לפצח את "הטיפש" היא בהרבה סבלנות ובהצגת שאלות פשוטות וברורות. דרך נוספת שניתן נסות להוציא את הנחקר משיווי משקל הינה על ידי נזיפה קלה או הרמת טון וכד'.  תמיד יש לזכור שבתשאול מי שעושה לנו "טובה" זה הנחקר ולא הפוך ולכן יש להיזהר במלל ובגישה תוקפנית מידי כלפי הנחקר.

למי שמעוניין לראות בעיניים כיצד הטקטיקה עובדת מוזמן לצפות בסרט "החשוד המידי".

המתיש – בטקטיקה זו נוהג הנחקר להתיש את החוקר על ידי דיבור איטי, ציון עובדות הקשורות לנושא הנשאל אולם ידועות היטב לחוקר ולא מקדמות זרימת מידע. כאשר מעירים לנחקר על אופן התנהגותו הוא נוטה להתלונן כי נמנעת ממנו זכות הדיבור ובמידה והחוקר רוצה הוא יכול לשתוק. טקטיקה זו מאריכה מאוד את משך החקירה והופכת את החוקר לחסר סבלנות. הנחקר הופך להיות מוביל השיחה ובכך שולט בהליך התשאול. כך לדוגמא נחקר שנשאל על חומר שנצא במסמך מסוים, יבקש ראשית לראות את המסמך. לאחר שקיבל את המסמך יעיין בו ארוכות לאחר מכן יסביר מהיכן המסמך, מה כתוב בו, יציין מידע כללי כגון תאריך המסמך ובסופו של דבר לא ישיב על השאלה שנשאל. על החוקר במקרה כזה לשאול שאלות שהתשובה עליהם היא כן או לא. חשוב מאוד לא לשחק לידיו של הנחקר. יש לזכור שהחוקר הוא זה ששולט בשיחה.

סיכום

רוב הנחקרים ינסו להפעיל על החוקר מניפולציות כאלו ואחרות. לעולם לא ניתן לחזות מראש איך יתנהג אותו נחקר בעת התשאול ובאיזו טקטיקה ינקוט. יהיו נחקרים שישתפו איתנו פעולה בקלות ויזרמו עם השיחה ויהיו כאלו שינסו לתמרן בין כל מיני טקטיקות ואסטרטגיות ולא ימסרו בקלות את המידע אם בכלל. לאור האמור קיימת חשיבות להכרות עם סוגי המתושאלים השונים. הכרות זו יכולה לסייע לחוקר לזהות את סוג המניפולציה שמופעלת עליו ולנסות להכין טכניקת תשאול מתאימה.

יצירת קשר