ייעוץ עסקי, בקרה וניהול סיכונים

ייפוי דוחות כספיים

מבוא

בתקופה האחרונה אנו עדים לשורה של הונאות פיננסיות אשר התגלו בארה"ב. שערורייה גוררת שערורייה ורשימת החקירות אשר מתנהלות על ידי רשות לניירות ערך בארה"ב הולכת ומתארכת. חברות בהן Enron, WorldCom, Xerox, AOL Time Warner, Kmart ורבות אחרות, כיכבו בשנה האחרונה במדורי הכלכלה. ניפוח הכנסות, עסקאות עם צדדים קשורים ללא דיווח נאות, רישום הערכות יתר לגבי שווי המלאי, הסתרת התחייבויות, אי מחיקת חובות אבודים, רישום הוצאות שוטפות כהשקעות היו חלק מהנושאים אשר נחקרו על ידי הרשות לניירות ערך. פעולות חשבונאיות אלו הציגו את הדוחות הכספיים בצורה כוזבת תוך הטעית המשקעים. הדוח הכספי המבוקר אמור להיות ערוך בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים ולשקף באופן נאות, מכל הבחינות המהותיות, את מצבו הכספי של הארגון, תוצאות פעולותיו, תזרימי המזומנים שלו, וכן את השינויים בהונו העצמי. עם זאת במקרים אשר פורסמו עלה כי בדוחות הכספיים בוצע ייפוי במטרה להציג את מצב הארגון באור ורוד יותר. במסגרת המאמר ברצוננו להציג את המנעים והדרכים לביצוע ייפוי דוחות כספיים, וכן כיצד ניתן לאתר מצבים אלו.

מטרת המאמר היא לא להכנס לנעלים של רואי החשבון והרשויות הממונות על הביקורת, וגם אין בכוונתנו לכסות את כל ספקטרום האפשרויות, אלא להרחיב את הידע של המבקר הפנימי ולסייע לו באיתור דגלים אדומים שיש בהם להצביע על בעיה באופן הצגת הדוחות הכספיים.

מהו ייפוי דוחות כספיים

בספרות המקצועית ניתן למצוא מספר רב של הגדרות לייפוי דוחות כספיים. אנו בחרנו בהגדרה הבאה אשר לדעתנו היא המתאימה ביותר : מצב בו הנהלת הארגון או מי מעובדיו מבצע פעולה, מתוך כוונה להציג את מצבו של הארגון בצורה כוזבת. ברצוננו להפנות את תשומת הלב למספר נקודות בהגדרה הנ"ל. ראשית נהוג לחשוב כי ייפוי דוחות כספיים חל רק על מצב בו מציגים את מצב הארגון בצורה ורודה יותר מאשר בפועל. עם זאת ייפוי דוחות כספיים יכול לכלול גם מצב בו בוצעו שינוים שדווקא מציגים את מצב החברה בצורה גרועה יותר מתוך כוונה להציג תוצאה טובה יותר בתקופה עתידית. היבט שני של ההגדרה מתייחס ליסוד העבירה הדורש כוונה ומודעות לפעולה ולתוצאותיה. היבט שלישי מתייחס לעובדה שייפוי דוחות כספיים יכול להיות מבוצע גם על ידי עובדים ולא רק על ידי ההנהלה.

מדוע מתגלות ההונאות בתקופה האחרונה

בשוק עולה, כמו בסוף שנות ה- 90' קל להסתיר בעיות בשל הגידול המואץ בפעילות. מרחב התמרון של החברות גדול וניתן בקלות יחסית להסתיר משחקים שבוצעו בדוחות הכספיים. כך לדוגמה הכרה מוקדמת של הכנסות לא תבלוט לאור הגידול המתמשך במכירות. מה שהכרת בו באגרסיביות ברבעון זה, יכול להיות כי תוכל למכור ביתר קלות ברבעון הבא. או במקרה של מפיצים, קל להם לאגור רמת מלאי מסוימת, גבוה מהמקובל, כאשר הם יודעים כי בסבירות גבוהה, ברבעון הבא הם יוכלו להשתחרר ממנה. בשוק יורד, המצב שונה. מפיצים נפגעים פעמיים ועל כן גם החברות היצרניות- הפגיעה הראשונה היא בחוסר היכולת למכור את המלאים, אשר מביאה לעלויות מלאי גבוהות, ובחוסר יכולת לגלגל את המכירות לרבעון הבא. הפגיעה השניה נובעת מהשינוי המהיר בטכנולוגיה. שינוי זה "הורג" את המלאי הקיים. התוצאה של האמור לעיל הוא החזר של מלאי ליצרניות הציוד. החזר שבמקרה הטוב מאפשר מכירה חוזרת במחירים נמוכים, ובמקרה הרע הופך לאבן שאין לה הופכין. גם שיטות אחרות של "ייפוי דוחות" בולטות יותר בשוק יורד, לדוגמא: גידול ברכוש הקבוע כתוצאה מהיוון עלויות בולט יותר לאור קיפאון בהכנסות. קטליזטור חשוב לתזמון הגילויים היה תהליך החלפת רואי החשבון בעקבות התמוטטות פירמת ראיית החשבון ארתור אנדרסון. לרואי החשבון החדשים יש אינטרס ברור שלא לקחת עליהם את הסיכונים, ולהתחיל בניקוי אורוות שבו הם יכולים להטיל את כל הליקויים על כתפי הפירמה הקודמת.

מהן הסיבות לביצוע ייפוי דוחות כספיים

צמיחה כיעד עליון- המשקעים מעונינים לראות את החברות גדלות ומתפתחות. צמיחה פרושה עלית ערך המניה. עמידה במקום ברוב המקרים מתפרשת על ידי המשקיעים כדעיכה, למרות שבמקרים רבים אין הדבר כך. כתוצאה מכך החברות "מתאמצות" להראות צמיחה גם במקומות או בתקופות שהן לא צומחות. במקרים רבים מפרסמים אנליסטים תחזיות רווח של חברות. הרצון לעמוד בתחזיות המבוססות לא אחת על מידע שנמסר על ידי גורמים שונים בחברה, עלול להביא למצב של ייפוי דוחות כספיים. תגמול מנהלים לפי הצלחה – תגמול לפי הצלחה נהוג מזה זמן רב. את ההצלחה ניתן למדוד בדרכים רבות אשר נעלמו/השתנו/התפתחו עם השנים. לדוגמא, בעבר נהגו לתמרץ לפי הכנסות- אולם הפסיקו לעשות כן כי ראו כי הקורלציה עם השורה התחתונה נעלמת לאיטה. בשנים האחרונות התפתחה ההכרה כי יש לאחד את האינטרס של בעלי המניות עם האינטרנס של ההנהלה הבכירה, על מנת להביא לתמריץ הטוב ביותר, שהרי המטרה של החברה היא To Increase Shareholder Value (למקסם את שווי בעלי המניות). כפועל יוצא חלק גדול משכר ההנהלה הבכירה הורכב מאופציות, וממניות החברה. כתוצאה מכך מחיר מניית החברה הפך להיות העניין המרכזי. וההמשך ידוע . . .

קבלת מחיר טוב יותר בעת מכירת הארגון – לארגונים המצויים לפני מכירה יש אינטרס ברור להציג את מצבם הכספי כטוב יותר מזה שבפועל לצורך קבלת תמורה גבוהה ככל האפשר. במרבית המקרים הרוכשים הפוטנציאלים עורכים בדיקת נאותות DUE DILIGENCE)) לארגון שבכוונתם לרכוש. בדיקה זו, הכוללת אימות נתונים ובחינת המדיניות החשבונאית ששימשה בסיס להכנת הדוחות הכספיים, נועדה, בין השאר, לגלות אם הדוח הכספי כולל "משחקים" או סעיפים חד פעמיים שיש לנטרל לצורך קביעת השווי האמיתי של הארגון.

זהות בין המנהלים לחברות- העבודה האינטנסיבית של מנהלי החברות יוצרת אצלם, בצורה טבעית, זהות בין האינטרסים שלהם לאלו של החברה. זהות זו נוצרת גם ללא קשר לאופן התגמול (מניות אופציות וכולי). אחת הסיבות העיקריות לזהות זו, היא העובדה כי הם יודעים שהם נשפטים לפי הצלחת החברה. דהיינו, הצלחה במקום מסוים תאפשר להם לקבל תפקיד בכיר יותר, בחברה אחרת. ההצלחה נמדדת כמובן על פי הדוחות הכספיים. במקרים אחרים מנהלים בדרגים נמוכים יותר, חוששים מפיטורין או מעונינים להתקדם בתוך החברה ולכן מציגים נתונים כוזבים אשר משפעים על הדוחות הכספיים.

אובדן כושר ההרתעה של ה- SEC- העונשים אשר נתן ה- SEC בעבר היו קלים, עד כי הביאו למצב בו הסיכון בתרמיות היה שווה את גובה העונש. לדוגמא- זירוקס נקנסה באפריל השנה בכ- 10 מליון דולר בשל ניצול מגוון "פעולות חשבונאיות" ו"הזדמנויות חשבונאיות" בשנים 1997-2000. פעולות אלו נעשו ע"מ לעמוד/להכות את תחזיות וול סטריט ולהסתיר את התוצאות האמיתיות מפני המשקיעים.

הרצון להציג תמונה משופרת לפני מכירה- כאשר חברה יודעת כי היא מהווה אופציית רכישה על ידי חברה/ות אחרות, באופן טבעי קיים תמריץ להציג תוצאות משופרות. זאת משום שתוצאות חלשות עתידות לפגוע במחיר העסקה במקרה הטוב, או לגרום לביטולה במקרה הרע.

דרכים לייפוי דוחות כספיים

ייפוי דוחות כספיים יכול להתבצע בסעיפים רבים של הדוחות הכספיים. בפרק זה נציג כמה סעיפים בהם ניתן לאתר מצבים של ייפוי.

הכנסות

סעיף זה מהווה את אחד הסעיפים המהותיים בדוח הכספי. סעיף זה מהווה אינדיקטור למדידת הצלחה של חברות ויכולת הצמיחה שלהן. כמו כן, הוא משמש רבות את האנליסטים וקוראי הדוחות הכספיים בביצוע הערכות שווי והחלטות השקעה. כתוצאה מכך "התעקשו" חברות רבות להציג גידול בהכנסות גם כאשר זה לא היה בנמצא. לדוגמא, QWEST ניפחה את ההכנסות שלה בכ- 1.16 מיליארד דולר בין השנים 1999-2001 באמצעות עסקאות פיקטיביות עם חברות טלקום אחרות. חטיבת הביטוח הרפואי של חברת Merck הכירה בהכנסות בהיקף 12.4 מיליארד $ בשנה בגין תשלום דמי ההשתתפות העצמית של חולים ברכישת תרופות והפחיתה את מלוא הסכום כהוצאה בהמשך הדוח. למעשה התמריץ העיקרי לניפוח הכנסות קיים בייחוד בחברות קטנות יותר שעדיין לא הגיעו לרווחיות ולכן מדד ההצלחה העיקרי לגביהן הוא הצמיחה בהכנסות. בשורות הבאות נבחן את "עקב אכילס" של הרישום החשבונאי של ההכנסות. להלן התנאים אשר בעת התהוותם ניתן להכיר בהכנסות:

יציאת המוצר מהחברה לבית הלקוח – יש לבדוק כי המוצר יצא את שערי החברה כקריטריון להכרה בהכנסה. וכן האם לא יצא המוצר מוקדם מתאריך ההזמנה כי אז קיים חשש שהחברה ממהרת להכיר בהכנסה (קשה לבדיקה).
החזרת מוצרים – יש לבדוק שלא היו החזרות חריגות של מוצרים מיד לאחר תאריך הדוחות. ביטול כזה, לאחר תאריך הדוחות, מאפשר לחברה לשלוח מוצר ולהכיר בהכנסה וזאת למרות שהחברה יודעת שהוא לא מתכוון לרכוש את המוצרים.
קיום ודאות כי המוצר לא יוחזר – במידה וקיימת אפשרות החזרה כי אז לא ניתן להכיר בהכנסה עד תום תקופת הניסיון. יש לבחון האם כל הסיכונים וההטבות הועברו לרוכש.
האם למוצר נלווה גם שירות כי אז לא ניתן להכיר בהכנסה בגין השירות.
האם למכירה התלוותה עסקת מימון ארוכת טווח.

יש לציין כי הקריטריונים שהזכרנו לעיל לא ניתנים לאבחון דרך קריאת הדוחות הכספיים אלא רק דרך פגישות עם הנהלת החברה. כמו כן קיימת אפשרות לעסקאות מלאכותיות כמו עסקאות של החלפת נכסים. במקרה של החלפת נכס בנכס זהה, אין לרשום הכנסה בגין השחלוף. כך שהנכס החדש ירשם בספרי החברה על פי עלות הנכס היוצא. יש לבחון את התוספות ברכוש הקבוע ע"מ לשלול אפשרות כי בעת שיחלוף הנכסים הנכס החדש נרשם ע"פ שווי הוגן ונרשמה הכנסה בגינו.

במקרים של Global Crossing ושל Qwest החברות הגדילו את הכנסותיהן על ידי מכירה של קיבולות על הרשתות האופטיות שלהן, וקניה של קיבולות מחברות אחרות בחזרה. המכירות והקניות נעשו לפי מחירים גבוהים, כך שלא שיקפו את עודף הקיבולת האמיתי שיש לחברות בתחום. דוגמא נוספת מגיעה מהעולם ההולך ונעלם של חברות אינטרנט שם מקובל היה מאוד למכור שטחי פרסום מחברה לחברה כך שכל חברה יכלה להכיר בגידול בהכנסות מפרסום.

פחת

הפחת מייצג את ירידת הערך של הנכסים על פני השנים. פחת גבוה יביא לקיטון ברווח הנקי בשנים הראשונות בשל הקדמת ההוצאות. יש לציין כי אין קשר בין הפחת לבין תזרים המזומנים. תחת ההנחה כי על פני מספר שנים מסוים הרווח יהיה זהה. אזי, הרווח משינוי שיטת הפחת לכיוון של הפחתה מהירה בשנים הראשונות, הוא הריבית אשר נצברת על הכסף שלא שולם עליו המס. כעיקרון אחוז הפחת נקבע בתקנות מס הכנסה. אולם, ישנם מקומות כמו בהפחתות של רכוש אחר (דוגמא- מוניטין) אשר לחברה ניתן שיקול הדעת בבחירת אורך חיי השימוש בנכס, אשר לפיו גוזרים את גובה הפחת.

בבואנו לבדוק את מדיניות הפחת בחברה כדאי לשים לב לשתי נקודות עיקריות:

האם מדיניות הפחת (מספר השנים לפיו היא מפחיתה את שווי הנכס) בה נוקטת החברה דומה לחברות אחרות בענף.
האם החברה שינתה את מדיניות הפחת. שינוי המדיניות, לדוגמא פריסה על פני זמן רב יותר, מטה מידית את הרווח הנקי.

השקעה בניירות ערך

השקעה בניירות ערך יכולה להיעשות בשתי דרכים: השקעה שוטפת או השקעת קבע. השקעה שוטפת תירשם על פי שווי שוק הניירות המוחזקים. השקעת קבע תירשם על פי עלות או שווי השוק הנמוך מבניהם (כאשר הירידה בערך היא פרמננטית- תחום אפור בפני עצמו).

במצב בו חברה צופה כי שווי ניירות הערך המוחזקים על ידה עתיד לרדת, היא יכולה להחליט כי היא מגדירה מחדש את אופן השקעתה. הכוונה היא לשינוי מהשקעה שוטפת להשקעת קבע. כתוצאה מכך, השווי האחרון אשר נקבע לתיק, יהיה השווי לפיו ימשיך התיק להיכלל בדוחות, כך שירידות הערך תיבלמנה. זאת למרות כי בפועל השווי שלו בשוק ירד.

נכון הדבר כי במידה והירידה פרמננטית, חייבת החברה לתאם את שווי התיק לשווי השוק. אולם, כאן אנו נכנסים לתחום האפור בו שיקול הדעת של החברה יקבע האם הירידה הנה פרמננטית או לא. הרשות לניירות ערך הוציאה תקנות לקביעת ירידת ערך פרמננטית, אולם עדיין קיים מקום ל"משחק". התקופה שעברה מאז הירידה בשווי, הצפי לשינוי והערכות שווי של גופים בלתי תלויים עשויים לספק את העילה לקיבוע שווי התיק.

הירידות החדות בשוק ההון וחלחול ההכרה כי לא בקרוב יחול כנראה מהפך הביא לכך שנושא זה נידון לאחרונה בהרחבה בעיתונות בארץ. בין החברות שהוזכרו בהקשר זה ניתן לציין את הדיון בעניין שיערוך מניות ECI בדוחות כור וכלל תעשיות, שיערוך מניית בנק הפועלים ואי.די.בי אחזקות בספרי מבני תעשיה, שיערוך מניות בנק לאומי בספרי מגדל ועוד.

לקוחות חייבים

סעיף זה משקף מבחינת המשקיעים את התקבולים הצפויים ממכירות אשר ההכנסה עבורן הוכרה בעבר. נקודות חשובות בסעיף זה:

הסבירות לגבי גביית החוב- יכול להיות כי סעיף זה כולל חובות אשר הסבירות לגבייתם (כולה או חלקה) נמוכה. דהיינו, חובות אשר היו אמורים להיות מסווגים כחובות מסופקים/אבודים.
גידול בסעיף חייבים יכול להצביע כי החברה נתקלת בקשיי גבייה בשל בעיות שונות ובכללן בעיות במוצר.
קיטון בסעיף חייבים אינו בהכרח מעיד כי החברה גובה חובותיה. יש לבחון את ביאור החייבים ולראות האם הקיטון לא נובע מגידול בהפרשה לחובות מסופקים או ממכירת חובות.
לקוח בעל שיעור חוב גבוה עשוי להגדיל את הסיכון בפעילות החברה. על כן יש לבדוק באם נמצא לקוח כזה ומה הסיכוי לגבות ממנו את החוב.
גידול בסעיף לקוחות צריך להימדד גם בפרספקטיבה להכנסות. שכן יכול להיות כי החברה ממנת את הרכישות של הלקוחות שלה באמצעות אשראי. דוגמא לאשראי כזה ניתן ע"י לוסנט אשר נחשדת כיום כי אשראי זה ניתן ע"מ להראות גידול בהכנסות.

הלוואות שניתנו על ידי החברה

ישנם מקרים רבים בהן חברה נותנת הלוואה לחברה אחרת או לצד קשור. יש לשים לב לשני דברים:

האם תנאי ההלוואה לא שונו במהלך תקופת ההלוואה- הדבר יכול להעיד על אי יכולתו של לווה לעמוד בתנאי ההלוואה. יתר על כן, היא יכולה באמצעות שינוי תנאי ההלוואה להימנע מהפרשה לחובות מסופקים.
ההלוואה ניתנה על פי תנאי השוק – ישנם מקרים בהן חברה בוחרת לתת הלוואה לצד קשור שלא בתנאי השוק על מנת לעזור לו . חברת Adelephia למשל נחשדת בכך שהעבירה למשפחת המייסד 3.1 מיליארד $ בהלוואות וערבויות ללא שדיווחה על כך למשקיעים ולבעלי מניות המיעוט בחברה. פן בעייתי אחר הוא כאשר חברה נותנת הלוואות ללא ריבית וללא בטחונות לחברת בת. אין ספק כי אין זו הלוואה בתנאי השוק ובמידה והחברה הלווה לא תוכל לפרוע את ההלוואה לחברה האם נוצרת חשיפה. יש לציין כי הלוואה לחברה עשויה להוות תחליף להשקעה. בד"כ כלל הלוואות מסוג זה יהיו ללא מועד פירעון.

רכוש קבוע

רכוש קבוע הבעיה העיקרית בסעיף זה היא היכולת של החברה לסווג רכוש קבוע כשוטף. חברה אשר מציגה יחס שוטף בעייתי, יכולה להעביר נכס קבוע למימוש. העברה זו מחייבת את החברה לממש את הנכס תוך שנה. בזמן זה העברה זו משפרת את היחס השוטף. אולם לעולם לא נוכל לדעת אם החברה באמת תתכוון לממשו, מכיוון שבסיום השנה היא יכולה להחליט כי היא מחזירה אותו לרכוש קבוע עקב אי יכולת לממשו בתנאים בהם רצתה. על כן, יש לשים לב באם יש שינויים מהותיים בין דוחות תקופתיים, שינויים אשר גרמו ליחסים אלה לא להשתנות, כך שבנטרלם מצבה של החברה היה נראה טוב פחות.

רכוש אחר

סעיף זה כולל את הנכסים הלא מוחשיים של החברה – לדוגמא- ידע, מוניטין לא מיוחס, הוצאות גיוס הלוואות ועוד. הבעייתיות בסעיף זה היא בהוצאות אשר הוונו כמו הוצאות הרצה (דוגמא- ההוצאות בגין הכשרת צוותי עבודה בבתי מלון לפני שאלה הופעלו). הבעייתיות מתבטאת בתחום האפור- פרק הזמן בו בוחרת החברה להפחית את הנכס המהוון.

לגבי הפרש מקורי בלתי מיוחס- מוניטין- קובע גילוי דעת 57, כי יש להפחיתו על פני 10 שנים אלא אם כן הפחתה על פני תקופה של עד 20 שנה נאותה יותר. שוב, גם כאן שיקול ההנהלה יכריע באשר לאורך הזמן עליו תתפרס ההפחתה.

הפרשה לתביעות משפטיות

הפרשה לתביעות משפטיות מהווה התחייבות הנעשית במאזני החברה על סמך חוות דעת עו"ד החברה. עו"ד החברה בוחן כל תביעה שהוגשה ואת חשיפת החברה אליה ועל הסכום המוערך יוצרים הפרשה. יש לקרוא בעיון את ביאור התביעות המשפטיות ואת חוות דעת המבקר. יש לציין כי במידה ורואה החשבון של החברה מפנה בחוות הדעת לביאור זה, ככל הנראה הוא מיחס להן סיכון רב יותר מאשר מיחסת להן החברה ומאשר לתביעות אחרות המתנהלות כנגד החברה אשר אליהן לא הייתה הפניה בחוות הדעת.

דרכים לאיתור ייפוי דוחות כספיים

איתור ייפוי דוחות כספיים מבוסס על שני מרכיבים. המרכיב ראשון מתייחס לאיתור דגלים אדומים הקשורים להנהלה. אף שמדובר באלמנטים התנהגותיים של ההנהלה, הרי שהניסיון מורה כי קיים קשר ישיר בין האווירה בארגון ודרך ניהולו, לבין ביצוע פעולות של ייפוי דוחות כספיים. בין הדגלים אדומים ניתן למנות: דגש מוגזם על רווחיות, שכר המנהלים מותנה בצורה מוגזמת בעמידה בתחזיות רווח, חוסר יושר מצד ההנהלה, גישה עוינת שמפגינה ההנהלה כלפי המבקר הפנימי או רואה החשבון, חוסר כבוד לרשויות החוק, תחלופה מוגזמת של בעלי תפקידים בכירים בחברה וכן של היועצים, קבלת מספר חוות דעות מגורמים שונים על אותו נושא אשר קשור לדוחות הכספיים.

המרכיב השני מתייחס לניתוח הדוחות הכספיים לשם איתור חריגים. ניתן למנות שלוש שיטות ניתוח עיקריות:

ניתוח רוחבי –  שיטה זו מציגה את היחס בין כל אחד מהסעיפים המרכיבים את המאזן ואת דוח הרווח וההפסד יחסית ל"עוגן" קבוע. בניתוח דוח הרווח והפסד המכירות מהוות "עוגן", כלומר 100%, ואילו במאזן סך כל הנכסים מהווה "עוגן" של 100%, וכל אחד מהסעיפים מחושב כאחוז מתוך הנכסים.
ניתוח אופקי – שיטה זו בודקת את השינויים בסעיפים השונים, הן במאזן והן בדוח הרווח וההפסד, בתקופות דיווח שונות. השוואה זו מאפשרת לזהות שינויים בסעיפים שונים הנובעים, למשל, ממיונים פנימיים מוטעים, כגון העברת התחייבויות מזמן קצר לזמן ארוך.
ניתוח יחסים פיננסיים – שימוש ביחסים פיננסיים מוכרים יכול לסייע באיתור ייפוי דוחות כספיים. השוואת היחסים הפיננסיים בין השנים, או יחסים שאינם סבירים לענף יכולים לסייע באיתור חריגים וביצוע מניפולציות שונות בספרים. דוגמות ליחסים פיננסיים מוכרים הם: יחס שוטף, יחס מהיר, יחס ימי המלאי, ועוד.
יצירת קשר