ייעוץ עסקי, בקרה וניהול סיכונים

אחריות נותני שירותים

פס"ד חדש בוחן את היקף האחריות המקצועית של יועצים חיצונים ודן בגבולות שבין יועץ לבין נותן שירותים

הקדמה

בתאריך ה-07/05/2012 ניתן פסק-דין על-ידי כב' השופט יעקב שינמן, בבית המשפט המחוזי מרכז, בעניין דיפלומט תמרוקים בע"מ (להלן: "התובעת אודיפלומט") אשר הינה חברה פרטית, העוסקת ביבוא שיווק והפצה של תמרוקים, נגד ש.פ.ר.ן בע"מ (להלן: "הנתבעת או שפרן") אשר  הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי אבטחה משקית. פסק הדין דן באחריות של חברת אבטחה אשר לא איתרה גניבות בהיקיפים גדולים ממחסני לקוח שלה. פסק הדין הינו חשוב להבנת גבולות האחריות גם של נותני שירותים אחרים בהם: מבקרים פנימיים, רואי חשבון, ויועצים חיצונים אחרים.  להלן עיקרי תמצית פס"ד במסגרתו הופיע רו"ח עופר אלקלעי ממשרדנו כמומחה מטעם התביעה:

רקע

ההתקשרות בין דיפלומט לשפרן החלה בשנת 1993. שפרן התחייבה לספק לדיפלומט שירותי אבטחה פיזית ומשקית, אבטחת מידע, הכנת נהלי חברה, פיקוח ובקרה ויעוץ בכל הקשור לנושאי האבטחה השונים.

כמו כן, הוסכם כי שפרן תמנה מטעמה קב"ט שיפעל במשרה מלאה בדיפלומט.

במהלך השנים 1998 ועד 2000 התגלו במחסני חברת דיפלומט חסרים, נמצא כי היו קיימים פערים בין נתוני המלאי במחשב לבין המלאי בפועל. סוגיית החסרים הועברה לבירור שפרן והקב"ט.

לאחר שלא ניתן מענה לסיבת החסרים והפסקתם, פנתה דיפלומט (באופן דיסקרטי) לחברת מוקד חקירות, אשר גילתה כי מדובר בגניבה בהיקפים מסחריים אשר בוצעה ע"י עובדי דיפלומט וצדדיים שלישיים. הגניבה התבצעה כתוצאה מכשלים במערך האבטחה המשקית, אשר כאמור שפרן הייתה אמונה עליו.

לאור הנסיבות ראתה דיפלומט בשפרן כמי שהתרשלה והפרה את ההסכם אשר נחתם. על כן, הגישה דיפלומט תביעה כספית נומינלית בסך של כ-9 מיליון ₪ בגין החסרים בשנים 1998-2000.

דיפלומט תבעה את שפרן בגין הנזקים אשר נגרמו לה עקב החסרים וכן בגין הפרת החוזה ואי העמידה בהתחייבות למנוע גניבות ממלאי החברה.

תמצית טענות שפרן

שפרן טענה כי היא חברת יעוץ בלבד ואינה אחראית על מניעת הגניבות בדיפלומט – אם היו בכלל. כמו כן, טענה שפרן כי לא הוכח שהחסרים הם בגין כשל אבטחתי. עוד טענה שפרן כי דיפלומט היא שקבעה את תקציב מערך האבטחה ויכלה להגדילו. בנוסף, טענה שפרן כי דיפלומט צמצמה את משרתו של הקב"ט לחצי משרה במקום משרה מלאה בשעה שהפעילות בחברה גדלה.

הוכחת הנזק

לצורך הוכחת הנזק שנגרם פנתה התובעת לרו"ח עופר אלקלעי, ממשרד אלקלעי מונרוב, אשר התבקש לבחון את היקף החסרים החריגים אשר התגלו בתקופה הרלוונטית, מקור החוסרים ולהעריך מה היקף החסרים אשר מקורם בגניבות.

רו"ח אלקלעי הגיע למסקנה כי היקף המלאים החסרים בספירות אשר מקורם בגניבות, הינו כ-8 מיליון ₪ בערכים נומינלים. מטעם הנתבעים הוצגה חוות דעת של רו"ח יניב בוכניק ממשרד ברלב אשר טען כי לא הוכח הקשר בין החוסרים במלאי לגניבות אם היו. לצורך ברור המחלוקת בין הממומחים, מונה רו"ח דוד הלדנברג כמומחה מטעם בית המשפט.

דיון והכרעה

בפס"ד נקבע כי שפרן שימשה בפועל כחברת האבטחה, שתפקידה היה בין היתר למנוע ככל אפשר גנבות וכאשר אלו התגלו – היה עליה לנסות לחשוף את סיבת החוסר או את הגנב.

כמו כן, נקבע כי שפרן הייתה שבויה בקונספציה כי המקור לחסרים איננו בגנבות. בנוסף, נקבע כי תפקידה של שפרן כחברת אבטחה היה גילוי, מניעה והרתעה ועל כן היא כשלה בתפקיד והפרה את חובותיה כחברת אבטחה.

השופט מצא כי התקיים קשר סיבתי בין רשלנות שפרן לאירועי הגניבה ממחסני דיפלומט.

חברת שפרן טענה כי היא יועצת ולא אחראית אבטחה. השופט קבע כי לאור ההסכם אשר נחתם בין הצדדים ולאור הראיות אשר הובאו הוא רואה בשפרן אחראית על האבטחה:

"מי שנוטל על עצמו את האחריות אינו יכול לבקש לפטור עצמו ולנסות לחמוק מאחריותו, מקום בו הסתבר כי האבטחה בחברת דיפלומט כשלה בעת מתן השירותים".

לעניין צמצום משרת הקב"ט, קבע בית המשפט כי היה על שפרן לפחות להציג לפני דיפלומט את הסיכונים הכרוכים בכך או לסרב כליל לצמצום המשרה או אף להתפטר. משלא עשתה כך הפרה שפרן את חובת הזהירות המוטלת עליה.

לעניין היקף הנזק הישיר שנגרם לדיפלומט, קיבל בית המשפט בדיקה של המומחה מטעמו.
בנוגע להוכחת הקשר בין הגניבות לחוסרים, אימץ בית-המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעמו וקבע כי"

"במהלך שמיעת העדויות בתיק הוצגה לפני חוות דעתו של רו"ח אלקלעי ונשמעה עדותה של הגב' ציפי לוי מי ששימשה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כחשבת דיפלומט ואחראית על בקרת ניהול המלאי ובקרת כספים ואשר ערכה את הדוחות שצורפו לתצהירה".

"שני עדים אלו נמצאו עדים מהימנים שניתן להשתית על עדותם את המסקנות אליהן הגעתי. עדותם לא נסתרה ולא נמצא בהן ליקוי עליו הצליחה שפרן להצביע. ייתר על כן גם מומחה בית המשפט שעל מסקנותיו וחוות דעתו אני סומך כפי שיפורט בהמשך, קובע כי: "חוות דעתו של רו"ח אלקלעי…לא מעלה טעויות מקצועיות מהותיות וגישתו העקרונית היתה נבונה" (ס' 7.א לחוות הדעת של מומחה בית המשפט).."

"נמצא כי גם המומחה מטעם בית המשפט התרשם מהמהימנות והמיומנות של שני עדים אלו והגם שהוא מגיע לתוצאות מספריות שונות, שיטות הבדיקה של רו"ח אלקלעי ומהימנות הנתונים נמצאו על ידו ככאלו שניתן לסמוך עליהם והוא מגיע למסקנה כי היו אף היו גניבות בדיפלומט שלא התגלו וכדבריו "…אין ויכוח ביחס לעובדה שהיו גניבות עובדים במשך כל השנים והויכוח הינו על גובה הסכום ועל המסקנות המשפטיות לעניין האחריות של כ"א מהצדדים" (ס' 3.ג' לחוות הדעת של מומחה בית המשפט)".

לאחר שבחן את התנהגותה והתנהלותה של דיפלומט הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי האשם התורם של דיפלומט צריך לעמוד על שיעור של 20%. לכן, הופחת מסכום הפיצוי הסופי ב 20%.

הפיצוי

בית המשפט חייב את שפרן לשלם לדיפלומט סך כולל של כ- 2 מיליון ₪ צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 1/11/1999 + מע"מ. בנוסף חייב בית המשפט את שפרן לשלם לדיפלומט הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 234,000 ₪.

יצירת קשר